החלטה בתיק תא"ק 25542-12-11

רשות מקומית תובעת מן הנתבע סילוק חוב, אשר לידתו בארנונה והיטל מט"ש (מתקן טיהור שפכים), אשר לא שולמו בעיתם ובכלל, כנצבר לחובתו, בגין השנים 2004 עד 2011 ועד בכלל, ע"פ המפורט בנספח "א" של כתב התביעה.

התובענה הוגשה ע"ס 57,188.00ש"ח, עובר להגשת התביעה.

בקשת הרשות להתגונן, נסמכת בתצהיר המבקש, בו מוצהר, כי בשנת 1995 רכש המבקש דירה בפרוייקט "שירת הים" בזכרון יעקב. ע"פ הסכם המכר (נטען להיות מצורף כנספח "א" לבקשת הרשות להתגונן, אך לא צורף - ש.ר) היה על המוכרת למסור למבקש החזקה בממכר, עד ליום 30/05/2005. מסיבות שאינן בעטיו של המבקש, כך ע"פ המוצהר, לא נמסרה למבקש החזקה בממכר, ולו עד למועד הגשת בקשתו.

נוכח מצב עובדתי מוצהר זה, היינו - אי מסירת החזקה בממכר למבקש, טוען המבקש, כי אין לחייבו בתשלומים כלשהם, כתשלומים הנתבעים הימנו.

בדיון שהתקיים בפני ביום 22/03/2012, עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו, במסגרתה העיד, כי מועד המסירה של הממכר לחזקתו, נקוב בהסכם שנטען להיות מצורף.

הערת ביהמ"ש ציינה, כי לא צורף כל הסכם לבקשת המבקש.

במענה לשאלת המשיבה, העיד המבקש כי אך לפני חודש חודשיים (הדיון התקיים ביום 22/3/12) קיבל החזקה בממכר.

כאשר נשאל המבקש מדוע לא כתב למשיבה אודות אי קבלת הממכר לחזקתו, ענה כי כן כתב ("...מכתב ארוך ומפורט...") והוסיף, כי יש לו בעיית זיכורן קשה.

סיכומי המבקש קובעים ממצאים לעניין מצבו התחזוקתי של פרוייקט שירת הים, וכי עובדה זו ידועה למשיבה היטב, באשר נמנעה במהלכן של 20 השנים שחלפו מעת ראשית הפרוייקט ועד לאחרונה, מהגשת תביעה כנגד המבקש, אשר אך לפני כחודשיים קיבל את החזקה בממכר.

סיכומי המשיבהקובעים, כי "כל טענות המבקש נטענות בעלמא...", שכן לא הוצגה ולו ראשית ראיה בדמות הסכם רכישה, מכתב שנטען להישלח מן המבקש אל המשיבה (בתגובה לדרישת ארנונה) וכן - לא הוצג אישור כלשהו אודות מסירת החזקה בממכר, לאחרונה, כנטען במהלך החקירה הנגדית.

המשיבה מפנה לפסיקה שעניינה טענה לאי החזקה בנכס בש"א 138394/02 בת"א 743159/02 (שלום תל אביב), בה מובהר מפורשות, אימתי והאם תינתן הרשות להתגונן עת טוען המבקש לאי החזקה בנכס נשוא הארנונה. כן מופנה ביהמ"ש להחלטה בבקשת רשות להתגונן, בת"א  1327/04 (הרצליה).

תשובת המבקש לסיכומי המשיבה מציינת, כי "...מדובר בגרסה שהוצגה בע"פ ואין לה שום סתירה או המבקש לא נסתר בבקשתו בשלב זה זה מספיק על מנת ליתן הרשות להתגונן בתיק זה." [הציטוט, מן המקור/הפרוטוקול - ש.ר].

בחנתי את מכלול הכתבים ואת הנסקר בתמצית לעיל.

טענתו העיקרית של המבקש, כי לא קיבל את החזקה בממכר נשוא הארנונה, אלא כחודשיים לפני הדיון. טענה זו לא נטענה בתצהיר (שם נטען, בתצהיר מיום 05/02/2012, כי טרם נמסרה למבקש החזקה בממכר) אך הושמעה במהלך החקירה הנגדית.

בפסק דינו של בימ"ש השלום, אליו הפנה ב"כ המשיבה, ופרטיו לעיל נקבע אף זאת:

"... באשר לטענת המבקשת כי איננה מחזיקה בנכס אשר במקורה הייתה הטענה סמכותה הבלעדית של ועדת ערר, תוקן החוק באופן שהתווסף סעיף קטן ג', הקובע כי נתבע שלא השיג בטענת "איני מחזיק " רשאי בכל הליך משפטי להעלות את הטענה אך לשם כך נדרש לקבל את רשות בית המשפט..."

הנה כי כן, כבפרשת בלעם, נמצאה המשיבה מברכת...

בכתב התביעה סימוכין לדרישת תשלום בשל היטל ביוב משנת 2009. דרישה זו נמוכה בסכומה במידה ניכרת ביותר מסכום התביעה בכללו.

לא מצאתי בין צרופות כתב התביעה, כי המבקש נדרש לשלם (זולת האמור לעיל) ע"פ דרישת ארנונה, במועדים אחרים, לא לפני ולא לאחר המועד הנקוב בדרישה משנת 2009.